|
בדרך לשם
אספתי את עצמי עם קונכיות שבורות
ממים, משדות של טיפות אפורות
מרירות
אני נכנעתי
נכון לעכשיו,
אבל אולי אם תאהבי אותי קצת זה יעבור
לבנתיים
אני סוחטת מים
מהבגדים
ושומרת בכדים
כדי שירגיש כמו בית.
גיליתי שעצב תמיד מזכיר לי את אותם נושאים,
ובדידות היא סוג של עצב בלתי נסבל
לעיתים
זו רק את
ואני
ואני
שפעם הייתי טובה
שפעם יכולת להסתכל בי
ולראות אהבה. |
|
|
אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אמא
של השכן שהדשא
שלו ירוק יותר
ממלפפון שהוא
בעצם תנין ואם
חושבים על זה
הוא לא אוהב
דגים, אחרת למה
הדייג אוכל
אותם?
רואים רחוק?
קוראים שקוף?
מה זה שקוף ויש
לו ריחו של
גזר?
נאד של ארנב.
נבי ארנבי
(בעקבות הבדיחה
האחרונה, נגמלתי
לגזר. מעתה אני
אוכל רק חסה.
וכמה שיותר
ירוקה, יותר
טוב. חבל רק
שאני עיוור
צבעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.