בדרך לשם
אספתי את עצמי עם קונכיות שבורות
ממים, משדות של טיפות אפורות
מרירות
אני נכנעתי
נכון לעכשיו,
אבל אולי אם תאהבי אותי קצת זה יעבור
לבנתיים
אני סוחטת מים
מהבגדים
ושומרת בכדים
כדי שירגיש כמו בית.
גיליתי שעצב תמיד מזכיר לי את אותם נושאים,
ובדידות היא סוג של עצב בלתי נסבל
לעיתים
זו רק את
ואני
ואני
שפעם הייתי טובה
שפעם יכולת להסתכל בי
ולראות אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.