[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הארדלי מור
/
למה לכעוס?

עמוס...
איך זה שאני לא מפסיקה לכעוס?
עמוס...
עדי...
לא הייתי כך עצובה מעודי,
עדי...
קשה לי לבטא אותך במילים,
במקומם רק מלמולים,
קטנים, קטנים, כמו נמלים.
ואתה אהוב שלי אינך פה,
וזה מה שכל כך קשה להגיד,
כבד לי כל מילה ומילה להפריד.
יותר קל לי לבכות...
הרי כבר אין לי למה לחכות...
עמוס...
עוד מותר לי לכעוס, עמוס?
ויש לי בכלל את מי להאשים?
כי בינתיים כולם אשמים.
עמוס... עמוס...
בבקשה ממך, תרשה לי לכעוס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להיות כרוב זה
עצוב. להיות חסה
זה באסה. להיות
מללפון זה
דיכאון, אבל זה
עשר להיות גזר.



אוף כל הדיבורים
האלה על אוכל
עושים אותי
רעבה


אחת פוצחת
בדיאטה


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/5/05 3:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הארדלי מור

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה