אימא ואבא מדברים עלי בגוף שלישי
הם מדברים על דברים
שאסור להגיד לידי-
כמה קשה, כמה רע
אז מה אם אני ילדה.
והמילים הן כמו תפוח מורעל-
מתוק אך מקולקל.
בגוף שלישי, כמו הספד בנימה קרה
איך את קוברת אותי בתוך תמונה קפואה
בשבילך אין ימינה, אין ישר- יש רק קדימה
רק רציתי להתעכב, לבדוק מה יש יותר פנימה
אל תאשימי אותי שאני תמימה
כמה קשה לך, כמה רע.
והמילים הן כמו תפוח מורעל-
מתוק אך מקולקל.
אני ראיתי מה מחביאה הבגרות שלי
הבנה לא נתפסת, אישיות מפוספסת
והרבה דמעות ללא סיבה
רק אני נראית לך אותה ילדה בתמונה
מהלכת על חבל דק מדיי
בעיניים פקוחות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.