טל בל / לוליטה |
קרבי גופך הפעור אלי,
נשקני בשפתים רושפות מישרים.
נוטפת אפיל מאחורי החומה,
השקני בהפרשות שפתיך
עד לרוויון צמאוני מערטוליך.
היתולים לבנים וחלומות כחולים,
נותן אני לך אינספור מרחבים.
חיפשתי רק אהבה בחיתולים!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|