על ראש ההר יושב שם עכבר
עכבר קטן מנסה להזיז להתרגל
ולא להרגיז
באמצע הר ענק עכבר אחד לבד
חסר משמעות
מאמין בתמימות שהוא יכול
להזיז ולשנות הר של עצב פשעים ואלימות
חי באשליה
שהוא מוגן ובטוח
מעולם לא הבין מדוע שער הלב
לעולם אינו פתוח
וכשהלילה מגיע והחושך יורד
העכבר מסתגר וקצת מפחד
הכוכבים מנצנצים לו מעל אפו הורוד והסקרן
נהיה לו קצת קר באוזניים, זהו יום מעונן
בתקווה עיוורת הוא ממשיך ופוסע בשביל השלום
הוזה לשמיים, נאחז בבועה מנסה להגשים חלום
הרוח שורטת, העלים מתפרעים
וכמה חתולים בעכבר מתעללים
הברד מכה בחוזקה על כמה נרקיסים מסכנים
הירח צועק מלמעלה והעכבר מאבד תקווה
לאט לאט בעצב ויגון באכזבה כואבת
את הכוח הוא מאבד ומשליך לתהום השוממת,
כעת הוא מבין בדמעות קטנות
שהר אי אפשר לשנות
ובטח שלא עכבר חלש וחסר תקנות. |
