מִלּוֹתַי מַמְתִּינוֹת לִי
מוּל הִבְהוּבֵי הַטֵּלֵוִיזְיָה בַּחַלּוֹן
יוֹשְׁבוֹת לְצִדִּי מַמָּשׁ הָמוֹן
יְלָדוֹת טוֹבוֹת מְנֻמָּסוֹת שֶׁלִּי
מְחַכּוֹת עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן

מְרַכְלוֹת עַל אֲבִיהֶן שֶׁטֶּרֶם קָם
"הוּא כְּבָר מֵאַחֵר
אֲבָל הוּא תֶּכֶף יִתְעוֹרֵר"
מִתְלַחֲשׁוֹת בְּקוֹל רָם
"גַּם עַכְשָׁו הוּא מְשׁוֹרֵר"

כִּי אֵין רַבּוֹת כְּמוֹתָן
סוֹבְבוֹת אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי נִרְדָּם
לֹא-נוֹרָא אַף אֲנִי בֶּן-אָדָם
כָּל-כָּךְ אוֹהֵב אוֹתָן
וְהֵן אוֹתִי, גַּם.

                           דן ספרי
                                                         
©