הם גרו בכפר הקשת שמעבר לנהר, ואף אחד מהם לא ידע שהאחרים
קיימים. כל אחד מהם היה ילד לשבט אחר, לגזע אחר, לחיים אחרים.

דלאנו בא משבט היארומי, שאנשיו נקראו גם ילדי החשיכה. הוא
חי לו בחשכת המערות של הרי המערב הגבוהים, בחברת אנשיו והחושך.
אימו מתה כשהיה ילד ואביו, שאליו מעולם לא היה קשור, גידל אותו
באי אכפתיות מוחלטת, הוא עשה זאת רק למען אימו. אביו קרא לו
"גאטו". הוא היה אומר שדלאנו היה פשוט כמו חתול, חי באפלה,
מתבונן על כולם בחשאיות מוחלטת, שומר את סודותיו לעצמו, פועל
לבד. הוא היה גאטו.

פיירו חי בעמק האש והיה בן לשבט פאילו, אנשי האש. הוא חי
חיי שלווה, חיים של אושר ושמחה. הוא נולד למשפחה אוהבת וגדל
מוקף בערכים. תמיד תמכו בו, הוא תמיד היה אהוב ומלא בשמחה. הוא
ניסה לגרום לצדק לנצח, לעשות את כל הטוב שרק היה יכול. לרוב
הוא גם הצליח. הוא למד להיות אמיץ ולעזור לכל אחד שרק יכול וחי
את חייו ביישום מטרה זו.

מינה חיה בסמוך לנהר והיתה בת לשבט המיזורו. היא גידלה את
אחיה הקטנים בעצמה משום שהוריה היו תמיד עסוקים בשיפוץ החלק של
השבט שלהם בכפר. היא גדלה להיות ילדה אחראית ואכפתית שתמיד
ניסתה לדאוג לכולם. היא היתה מין "אמא" קטנה שכזו, תמיד שם
בשביל להרים אותך כשאתה נופל ולתת לך נשיקה כדי שהכאב יעבור.

שינו היה בן לשבט הקיארו, אנשי העצים. הוא חי את חייו על
צמרות העצים הגדולים שבחורשה הגדולה שבמרכז כפר הקשת. הוא היה
ילד מצחיק וחייכן ותמיד שימח את אלו שהיו סביבו. הוא היה ילד
קטנטן וקופצני. הוא תמיד היה שם כדי לגרום לך לחייך, תמיד היה
שם כדי להצחיק אותך, תמיד היה שם כדי להפוך דמעות שמחה לדמעות
של צחוק.

איילין הייתה בת לשבט היקארין, שבט האור. היא חיה על פסגות
הרי המזרח הלבנים כשלג, באור השמש העולה. היא חיה בידיעה כי
אהבה, אחווה, שלווה ושלום הם דברים שצריך להשיג. היא היתה סוג
של מלאך: לעולם לא כעסה, הייתה שקטה, רגועה, מנסה להגיע לטוב
בכל דרך שרק יכלה.

וביחד הם הרכיבו את חמשת היסודות: חושך, אש, מים, אדמה ואור.
וכאן מתחיל המסע...




תגובות, הערות והארות יתקבלו בשמחה. פרק 1 יבוא לפי הביקוש.
תגיבו ותדרגו בבקשה! =)