תמיד אמרו לי שקנאה זה רגש ממש גרוע.
שצריך להיפטר מרגשות קנאה, שזה לא יביא אותי רחוק בחיים.
אבל אני אנושית.
אני הדר.
קנאית.
אני מקנאת באנשים יפים.
מקנאת בנשים יפות, רזות, מוכשרות.
בנשים שיש עליהן יד חובקת.
מקנאת באנשים שמצליחים בחיים (מה זה להצליח בחיים?).
מקנאת במי שהכל בא להם בקלות (רגע - אני לא כזו?).
מקנאת בעבודות יפות יותר משלי.
מקנאת בכל אותם זמרים מתחילים שהעזו ללכת לאודישנים.
מקנאת בכל הבטוחים בעצמם.
במי שלא מתבייש בעצמו.
במראה שלו.
במי שהוא.
במה שהוא.
ממש בלדה לקינאה.



ככה זה?

יאללה
תגיבו...