השעה אחת אחר חצות. מחר יום חדש. שבוע חדש. עשייה חדשה. נרגש,
חושש וקצת עצוב. עצבות קיומית עדינה. עצבות מחוסר שליטה. הבנה
אמיתית שאין לי מושג איך יראה היום שיתחיל בבוקר. אין לי מושג
איך השבוע הזה יתנהל, מה יהיה לי ברשימת ההצלחות וכמה רגעים של
יצר-הרע יזדמנו לי בימים ובלילות.
עצבות. חשש ופחד. התרגשות.
כתבתי אשתקד:
"אין לי מושג מה יהיה. יש לי מושג איך להיות!".  
התרגשות. מחשבה חדשה.
החשש האמיתי הוא מחוסר הצלחה לקבל את כל הטוב שיזדמן לי מחר.
החשש מעצמי.
מזל שכבר התבגרתי מזה. ממלא אוויר בריאותי המחלימות. כיביתי את
הסיגריה אחרי שלוש שאיפות ועצרתי את עצמי מהידרדרות במדרון
הפחד שעל הר 'הרס העצמי' ברכס 'הרחמים העצמיים'.
ילד גדול. יודע לאהוב באמת. מתחיל בעצמי.
לילה טוב בחיוך אוהב, מלווה בנוסטלגיה מוזיקלית קלה. מקודד
לעצמי חיים חדשים.
עוד יום עבר בשנת אהבה.