אריאל סנטוס / התופרת (האמנם) |
כל יום שעובר
לה כפיסת נהר סוחף
ועל גבה ענן חותר
בכל רגע משתקף
ובכל לילה שיורד
עוד אדוות חיים נפרמת
משלל רקם עז מורד
בתופרת מיותמת
עונה ועוד עונה
שנה ועוד שנה
ישובה כפופה על מלאכת
תפירת הנקמה
לא תנוח עד יגיע
גזיר חייה , עברה
תלאי צהוב קמוט תניח
ברזל של תיל חוט תפירה
ותצא לפרדס יחפה
באספסת תשרט כף רגלה היבשה
האמנם עוד תרגיש שוב יפה
בבגדה התלוא כנפשה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|