|
התופרת (האמנם) / מחווה לשירה של לאה גולדברג 10/10/2004
כל יום שעובר
לה כפיסת נהר סוחף
ועל גבה ענן חותר
בכל רגע משתקף
ובכל לילה שיורד
עוד אדוות חיים נפרמת
משלל רקם עז מורד
בתופרת מיותמת
עונה ועוד עונה
שנה ועוד שנה
ישובה כפופה על מלאכת
תפירת הנקמה
לא תנוח עד יגיע
גזיר חייה , עברה
תלאי צהוב קמוט תניח
ברזל של תיל חוט תפירה
ותצא לפרדס יחפה
באספסת תשרט כף רגלה היבשה
האמנם עוד תרגיש שוב יפה
בבגדה התלוא כנפשה |
|
|
חרפרשץ?
הרי זו תמצית
ההוויה הקוסמית
המפעמת בכל חלק
מחלקיו הרוטטים
בהרמוניה של
השלם. היקום
העילאי והמוחלט.
זוהי הסימפוניה
השמיימית
העילאית.
היופי
המיקרוקוסמי
האמיתי הנמזג
לתבנית ה'יש'.
בשוך הסערה
הבראשיתית,
החרפרשץ קם
והיה. קם --
ועלה מן התוהו!
זוהי מהות
החרפרשץ.
או לא.
-סוטרת הקמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.