בדרך שסללה לעצמה היא צועדת
מכורה, כמעט לכל דבר.
את הצעד הראשון כבר עשתה, היא מבינה,
את הצעדים האחרים עושה היא במעורפל.
צועדת באפלה, מחייכת לפעמים,
הרי כשאתם לא לצידה, מה היא שווה?
בובה לראווה עם פנים יפות, מעט.
אינה מסוגלת להוביל, להפך ניתנת לשליטה,
אך את הצעד הראשון כבר עשתה, היא מבינה,
מבינה ולא מבצעת, אבדה לה הקרקע והשמיים, השמיים נפרצו.
מה היא שווה?
דיבורים מעיפים אותה גבוה יותר ובמילא הגבולות נסוגו לאחור.
היא מכורה
בלעדיכם,
מה היא כבר שווה?