ה"לוינסקי" שרוף.
ברז הבירה עומד מפויח וגדילי מתכת נמסים
עוטפים אותו כתכריכים, אנשים עומדים
או נחים ממול על ספסל ונערה עם כובע מצחיה אפרפר לוחשת
לבחור הרזה שעומד עטוף במעיל (אפו מעוקל ופיו
נשמט אל פניה הקרבות) כנראה היא אומרת: בלון גז.
משמאל אני יכולה לקרוא את שפתיה המתכווצות סביב הב'
ולשונה הנשלחת ל-לון.
מעל הבר חלון, בקוע מעל, חרוך בקצותיו וחשוף
תקרת עץ ערוף נגלית באור החיוור מפנסי מכוניות
נע על הקירות כגלגלי קרון משא.
שיר מחווה לשחר
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.