ארבל הכרמלי / למבולבלת מהנסיבות |
שיר א
-----------
בכפותיי האוהבות הממתינות לחבקך
בשפתותיי הצמאות לנשק בכל גופך
בעיניי המביטות כל שעה בתמונתך
בלבי הדווה על צערך...
קידשתי אותך בלבי
וגם בימים אלה את אתי.
לבכות איננו הרגלי
ולכן צוחק בעצבוני.
בימים של אושר מהול בתבוסות
ממתין לבאות...
14/08/01 ©
שיר ב
---------
אני אתך גם בצערך
למחות דמעות מלחיך,
לעודדך ולחזקך
אם ישתלט עלייך פחדך.
אטע בך תקווה
כל אימת שתצוץ דאגה
ואסדר מחשבותייך
עת שתהיי שרוייה בבלבולייך.
אם תרגישי אבודה
בלי אור בקצה המנהרה
אתייצב לצידך
ואאיר דרכך
באש לבי היוצא אלייך
ומנתבת דרכי במעשיי עמך.
17/08/01 ©
שיר ג
------------
בלבול ושקיעה בדכאון
אינם מביאים לפתרון.
הכל בידייך שלך
ובלעדייך מאומה לא יצלח.
על גבי לא אשאך
אך שלובי זרוע- בכיףףףףף!
מי שעייף שישב בטל
אך נפשי שלי רוצה יותר.
רוצה אני לשמוע חידודים וגיוונים
ולהניח את הפרווה לצוננים.
אינני כוכב אלא שביב אש חולפת
ואם לא אפיח בחיי תשוקה עוממת
יחנוק האפר
את הנפש.
20/08/01 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|