נכתב לזכרה של נועה אורבך הי"ד, שנרצחה בפיגוע ירי בכפר סבא
ב-17.3.04

את נועה לא זכיתי להכיר אך הפגישה עם אביה הולידה את השיר
הזה.

הלכנו לרכב על סוסים
איזה בוקר מקסים
כשרצינו לברוח...
הילדים נהנו
ואנחנו צחקנו,
מזמן לא צחקנו...
איך חיבקת אותי ברוח
החמה, הנעימה,
פגשנו שם איש מיוחד
שנתן לנו כח

אבא של נועה
הוא דיבר ורצינו לשמוע
על ילדה שרצתה לגמוע
חיים שלמים...
משהו בער בה מבפנים,
גבוה,
היא רצתה באמת לנגוע,
ואולי הוא עומד לדמוע...
אבא של נועה...

תמונה של פנים מתוקות
עם עיניים בורקות
ומבט שנוגע
וקטעי עיתונים
מספרים אודותיה
בלב זה קורע...
איך ליאור הקטן
אחז בו
ונשען, על כתפו הרחבה
כאילו ידע שצריך,
לחבק ולנגוע...

אבא של נועה...