אני מתגעגע לגעגועים למקום הזה, למדינה הזאת. אני מתגעגע
לגעגועים הביתה וזה אומר שאני רוצה לא להיות פה. רוצה להיות
רחוק מפה ודרך הפילטר של הגעגועים לראות הכל באור אידיאלי,
באור שלא חושף את הרע, אור שדוחק אל תוך החושך את כל מה שעדיף
לא לראות. אני יודע שלא הכל הוא בדיוק כמו שנראה לי עכשיו
בתאורה הפלורסנטית ששוטפת הכל בלבן מסנוור ולא משאירה מקום
לצללים, זה המצב הנפשי, אלו הגעגועים לגעגוע. אני יודע שבכולם
יש טוב ושלכולם יש כוונה טובה ושלכל כוונה טובה יש עוד כוונה
שמסתתרת מאחוריה ושגם היא בטח טובה.
בינתיים אני רואה את המציאות דרך עדשה מגדילה באור פלורסנטי.
אני נחשף ליותר מדי פרטים, בעיקר כאלה שגורמים לי לרצות לעצום
את העיניים או לכבות את המצלמה, להתנתק מהחשמל.
מדינת ישראל 2004 - האווירה היומיומית היא של משהו שבין
קטסטרופה לאסון וזה לא כי משהו קורה, להפך, שומדבר לא ממש זז
או מתקדם או קורה אבל האוויר נפיץ. כולם מהלכים על ביצים,
בנעליי צבא.
כל הסביבה הישנה והמוכרת עסוקה במירמור, בבחישה בעיסת היאוש
הדביקה והמדבקת. החיים של אף אחד לא מספקים ויש את התחושה
הנוראית שלכולם יש רצון חשק וזכות להתערבב לך בחיים.
לכולם יש דעה על איך שאתה צריך לחיות את החיים שלך והם מרגישים
שיש להם זכות להביע אותה ואת הביקורת הבלתי בונה שלהם, כולם
יודעים מה הם היו עושים במקומך. כולם יועצי השקעות עם מניות
פרטיות בחיים שלך. כולם חברי דירקטוריון עם זכות הצבעה וכולם
רוצים להצביע ולהציע הצעות לסדר היום וכולם רוצים שתדע שהם היו
עושים את זה אחרת כי הם יותר חכמים ממך כי הם כבר היו במצב הזה
כבר חוו אותו כבר הצליחו לנצח את הקרב הזה. גם את המלחמה.
אני יודע שאני רוצה לפטר את כולם, לפלוט אותם אל מעגל האבטלה
או לפחות להכריח אותם להתעסק בעצמם לפני שהם פולשים ומתפלשים
בחיים שלי.
וזה שוב אני נגד שאר העולם זו שוב ההינעלות הזאת בתוך עצמי
ופתאום ישנה חזרה לגוף והרצון לברוח, לקום וללכת, להעלם.
אני רוצה לחזור ולהקים בועה משלי ושהבועה הזאת תתקיים ביני
לבין עצמי. בועה. אני רוצה להמנע מהתגובות של האנשים סביבי
רוצה לבחור מחדש את החברים שלי על פי יכולת ההקשבה שלהם, על פי
הרצון והנכונות שלהם לעזור לי, על פי הרצון  שלי והחשקים שלי,
רוצה לעבוד מהבועה החוצה ולאפשר רק לטוב לחדור מבעד לה.
לא לתת למקום הקטן שאני חי בו לחדור אל מעבר לתחומי הבועה
שלי.
ממלכה קטנה של שפיות אני מאחל לעצמי, מקום בלי צורך בשסתומים
או ווסתים.
בועה שהיא לא סיר לחץ, בועה לבישול איטי עם ביעבועים פנימיים
מרגשים. בועה עם פוטנציאל נפיצות נמוך. אולי אני צריך חופש,
לפחות של שבוע, בועה של זמן, לגעת בגעגוע.