לנה אפלמן / שגעון הבא והולך |
בוהה בתקרה הלבנה,
כיצד משנה את צבעה
לגוון ים כחול, עמוק...
טובעת בה אט אט.
שלווה עוטפת, השקט מלטף.
פורצת בצחוק, צחוק פראי שכזה,
צחוק גורר דמעות -
דמעות שגעון הבא והולך.
אנא ממך, אל תלך הפעם,
אין בי חשק ליפול שבי בידי הדממה.
גרמת לי אושר מהזן הנכחד -
המסתכם בבהייה בתקרה לבנה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|