מביטה בך מבעד סורגים חלודים של שתיקה.
נחה על רשת עיניך העצומות.
אם היית ער,
וודאי לא הייתי נוגעת.
חיבור מילותיי למחשבותיך
נשאר לרצד על גלי השירים,
בתל אביב.
אני קמה להביט בבוקר שלי
מבעד למראה
הוא נעלם.
מעוותת מעט את פניי
אך כל שיוצא
זאת דמעה קטנה
מתיישבת לה על קמט זעיר מחיוך מאומץ
רוח קרה חודרת לגופי
מזמינה את הפחד
שכבר נסוג מעודף שיגרה.
אם תסכים,
רק עד שהבוקר יחזור
חבק אותי
מרחוק
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.