מור אלן / מילים חזקות |
הן לא אותו דבר.
מין עצב שכזה,
עצב לא מוסבר.
הפה מכה את הנשמה,
והמילה חותכת את הוריד.
הפנים הן משנות.
מה קורה להן?
מין שינאה שכזאת.
מין יאוש שלא עוזב.
הפה ממשיך, ומכה, ולא מרפה.
והמילה חותכת, וחותכת, והיא לא מוותרת.
ועצוב לה והיא בודדה.
היא כבר לא יכולה להמשיך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|