עיניים, כל כך הרבה עיניים.
בוהות בי,
שופטות אותי,
גורמות לי להרגיש אשמה.
אך אני תוהה,
האם האשמה היא שלי?
האם העיניים ככה סתם שופטות אותי?
והלב, האם גם הוא אותו דבר חושב?
האם גם בו יש אותו רגש ששונא?
שחושב שאני אשמה, שאני אני?
הרבה לא אוכל לעשות...
חוץ מלשתוק ולסבול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.