|
הוקראו בערבמה 62.
שיר ליהונתן ("אני אוהב, אבל בעיקר עסוק")
בעיניים בורקות פגשתי אותו
פזרתי שער והצעפתי מבט
והוא לחץ ביד עסוקה
ונשק קרות על לחיי
חתם בספרי המהוה -
שעה שאת מחשבתו טרדה שאלת התאורה הקלוקלת -
"בעיקר אהבה".
שיר לנטשה
את נהירה ובלתי מתפשרת.
הייתי רוצה להוציא את מוחך
ולהחליפו במח של ציפור
לראות אם את יכולה לעוף
למחוזות אחרים.
בעצם, קשה לי להחליט
למי מכן יש יותר כנפיים
שיר לאורי
תכנוני הטווח הרחוק שלך
נושפים בערפי
מאיימים להורידי מכסאי
אליו הגעתי צלוקה וחבולה
אך הדם עוד טרי
איני יכולה
נעצי פרפרים בבטני
ואני -
מושיטה יד למלחמה
(כוס מים, תודה
כבר הזכרתי שזו מלחמה אבודה?) |
|
|
הקטע עם
הסלוגנים בבמה
הוא אכזרי
במיוחד. בניגוד
לכל שאר היצירות
שלך אתה לעולם
לא תקבל
באי-מייל אישור
על פרסום או אי
פרסום סלוגן.
ככה אתה יושב
בבית מול המחשב,
כוסס ציפורניים,
רוצה למות. רק
למות. למות, ולא
לסבול עוד
לעולם.
איזי, אחת
שלוקחת את זה
קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.