את היצירה הזו פרסמתי לאחר לבטים רבים ביני לבין עצמי...

אני שומעת שיר שלא הפסיק להתנגן לנו בטורקיה... סתם נזכרת.
חושבת כמה היום אני לא מסוגלת לראות אותך בלי להתעצבן. אבל
היום יש לי סיבה אחרת, החברה הכי טובה שלי - חברה שלך. מעניין
אם אתם מעבירים חוויות... או מדברים בכלל על הנושא. אני יודעת
שזה לא באמת קורה, אסור להזכיר לידה את השם שלי וחס וחלילה אם
הוא בא ביחד באותו המשפט עם השם שלך. אלוהים, איזה פרצופים
תקבל אחרי זה. לי זה יעבור בשקט, אנחנו גם ככה לא בדיוק
מדברות. ואולי זה לטובה. יש לה יומולדת בקרוב והשנה, יותר
מתמיד התקשיתי למצוא רעיון כלשהו. תמיד זאת הייתה מתנה
סנטימנטאלית,  אבל איזה רגש אני יכולה לתת לך עכשיו כשאין לי
מושג אפילו אם קנית נעליים חדשות?! הדבר הכי מטומטם בעולם שפעם
היית מעדכנת אותי עליו, אם לא הייתי איתך באותו הרגע, וגם זה
היה קורה לעיתים נדירות... היום אני רואה אותך בעיקר בחזרות,
או אולי אצל דנה. יותר מזה, לא ממש. ועם הזמן גם למדתי להתרגל
למצב החדש. חוץ מהעובדה שאתם חברים...

את האמת, גם אם עכשיו נשב, אני ואת, אין לי מושג מה אני אגיד
לך... זאת תהיה שיחה סתמית על חבר שלך, ועל האקס, ומה נשמע ומה
חדש...? שיחת מכרים. כי לי בטח אין מה להגיד.
האמת יש לי, אבל אלו נושאים שמאסתי בלדון בהם.
אין לי הרבה סיבות לבכות בגללן כרגע.
הרבה אין, אבל הן קיימות. אחת מהן לדוגמא זה שאני ואת לא
דיברנו כבר 3 וחצי חודשים.
לא הייתה לנו שיחה אחת רצינית כבר כמעט 5 חודשים ולא נפגשנו
סתם, אלא אם כן היו לנו חזרות, או סתם אצל חברה כבר 4 חודשים.
ואת אמורה להיות החברה הכי טובה שלי. כבר לא...
וזה בסדר, באמת. שלב הכעס כבר עבר, ממזמן.
הפסקתי לכעוס עלייך כי הבנתי שכמו שלי נמאס לנסות גם לך נמאס.
כמו שלי נמאס להסתיר ולשקר ולא לשתף לך נמאס לנסות לפצח. ואת
יודעת שקשה לפצח אותי. את מכירה אותי מספיק בשביל לדעת עד כמה
אני קשה ועצבנית ומעצבנת לפעמים. אבל את גם מכירה אותי מספיק
בשביל לדעת שתמיד, ותמיד, לא משנה מה תעשי או באיזה מצב נהיה,
תמיד אני אהיה שם בשבילך. דבר שקשה לי להגיד עלייך...

לא משנה עד כמה כיף לי במקום כלשהו, וכמה ממש לא בא לי ללכת,
ברגע שאני אראה אותך יוצאת מהדלת שיכורה ועצבנית אני בחיים לא
אחשוב פעמיים ואצא ישר אחרייך. יודעת, שפעם לא היית מעיזה לתת
לי לצאת החוצה כועסת, שיכורה ועייפה. לא היית נותנת. אבל היום,
היום כבר נתת. איך שדברים משתנים. אנשים משתנים.
עכשיו זה כבר לא משנה. שלא תביני לא נכון, אני לא כועסת, ממש
לא! גם לא מאוכזבת. פשוט יודעת איפה אני עומדת איתך עכשיו.
ושוב, אל תביני לא נכון. אין לי בעיה עם מי שאת, ממש לא. את
עשית את הבחירות שלך ואני את שלי. בחירות לא תואמות, אבל
בחירות. ולמה שאת בחרת להתקרב אני בחרתי להתרחק...
יש פערים שאי אפשר לגשר עליהם. פעם זה היה בחירות קטנות, מעשים
שהיה ניתן להבליג עליהם... היום זה אני ואת. הפערים האלה... כל
אחת מאיתנו נמצאת בדיוק בקצה השני, בצד השני של המתרס.
בלי יכולת גישור. אני מקווה שיהיה לך רק טוב.
באמת. טוב.