נתנאל ראובן / שלווה |
כמו חריקת שיניים של שדה סמנטי
בי
לבד שוקע
רוצה להיתחם במעגל, ולתבוע
את המגיע לי -
גשם של טיפות סרוחות
שבו אפרוש ידי ואמר בשלווה
זהו אדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|