ארבל הכרמלי / אהבה נבראת מהתשוקה |
בשעה זו, שאת כופה על עצמך
את הזכות לאהוב - לבך
מתעורר, יצרייך מדרבנים
ואת רוצה להיות כל-כולך שלי,
רק שלי, ומנסה להציף פניי
בכל צבעי האהבה שנטעת בזיכרונותיי,
לצעוד לפי העקבות שאין בהן לטעות,
לטפס עם הזיכרונות אל פסגות חדשות.
את לא מוכנה לשתוק;
את תובעת עוד ועוד:
"תעשה את זה בשבילי
ואז אולי אשתוק חלקית".
את משחקת עמי ב'שבויים'
לדחפים הכי עסיסיים
המתפשטים על הכל
ובספר החול כבר אין ראשון,
אין אחרון.
את צוחקת בכל כוחך, פנייך שרות;
את יודעת שכל האהבות נבראות מן התשוקות.
10/10/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|