עם דגל נייר צבעוני ומיני מנצנצים כסופים
ודלת כזאת שנפתחת אל התורה של אלוהים
כפיס עץ סורר בכף ידי השמאלית
וכף ימיני בכפו של אבא.
ובבואנו בשערי הדת
נסגרו בפנינו פני המתפללים.
ואז רצנו ברחוב וצעק
רצנו ברחוב ודממת פניי
משתקפת בשחור הכביש
וצעק
"א נ י ל א מ ש ו ג ע !"
" א נ י ל א מ ש ו ג ע !"
לפתע העולם עמד ממנוסתנו
הכביש נעצר פתאום
ואבא לאט לאוזני:
"ילדתי, נכון שאת אוהבת את אבא?"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|