נשמתי הצנומה תסתיר אז פנים
וייחבאו השאר אל הכלים,
ולא נראה עוד
כי חרב עולמינו
מבלי שראינו,
עץ החיים כבר איננו.
השמיים השחירו
וגשם ירד,
ברקים זועמים,
אש וברד.
והורד, ניצן
חסל יתפורר
ועימו התקווה
לשקט אחר.
עלטה על עולם
תכבה את אורו
הירח יעלם והשמש איתו.
כל האושר, גם התקוות
לא ישובו יותר להיות.
שבר עמוק,
וחתך פנימי,
טראומה, שוק
גיהנום אמיתי.
מה עוד נשאר?
אלוהים, אלוהים!
זה הוא הסוף... אין עוד חיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.