בא הסתיו
פרח לו החצב
אך היובש לא חלף
החום את החי שרף
איה הם הגשמים
שיעבירו קללת המשמים
סערת רוחות לא ברוכות
מסמנת סוף שנות שחן ארוכות
עין הסערה
מקור כל אשר הוא רע
אם המועקה אשר לחיי
זועק אני, כבר דיי
רואה אני כיצד עננים נאספים
והשמים מקדירים
כמו הולכים לשחרר זעמם
על עולמי התם
והגשם כבר הגיע
אך אותי הוא לא מרגיע
טיפות גועשות באוויר הלח
וליבי נמס לו, נאלח
משמיים שוממים
יורדים הם, סוערים
מלקים הארץ הצמאה
רגבי עפר מזילים דמעה
ועתה חלפו הם הגשמים
המחזה גדול הוא ומרשים
ירוק הוא המרחב
סרה מהעולם קללת שרב
היקום נאור בשנית
חידש נעוריו כמבראשית
חלף הוא הכאב
שקינן לי בתוך הלב... |
