רן אביטל / סערה |
דממת סערה לוחשת היא לי
הים סוער מנפץ את גליו
רוח האדם מייללת בין גאות לשפל.
היכן אשליך עוגן
פוצח הוא בזעקה ,
איש אינו שומע איש אינו מבין
סגור בתוך צינוק כבול
רוח של עוז ואומץ
ממלאת את חלל בטנו
כמו מטר של גשם ותקווה
חדשה .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|