כלב מקסיקני שוכב במדבר, הוא בודד. משאיות, טנדרים ואופנועים
חולפים על פניו, אך הכלב אינו מעוניין בטרמפ. הוא ממשיך לצעוד
על חול רותח.  יום הופך לילה... לילה הופך יום... ועוד יום
ועוד לילה, ועוד יום ועוד לילה. והנה הכלב מגיע למבנה ואנשים
סביבו ועליו שלט. "מועדון החשפניות" מראה השלט בכניסה לבר.
הכלב מחליט לנמנם קצת... לילה הופך לילה... בקבוק בירה נזרק,
הוא משפשף את ראשו של הכלב, ומתנפץ בקיר שמאחוריו.
הכלב מתעורר. "תראו, תראו מה יש לנו כאן, כלב טיפש. נראה כמה
אתה זריז!" אומר החייל. מהכניסה האחורית מגיחה הרקדנית - היצור
החמוד ביותר עלי אדמות, אדמונית, שמנמונת וחצופה.
"היי יפיפייה, רוצה לראות מה קורה כאשר כלב וקיר נפגשים?!"
החברים של החייל מגחכים מאחוריו. הכלב המקסיקני כבר דרוך לקרב.
הרקדנית מחבקת את הכלב בחוזקה ומרימה להם אצבע אמצעית. ליבו של
הכלב נמס ושלווה נופלת עליו. "זונה מכוערת, לא הייתי נותן 50
פזו לירוק עליך, כלבה מטונפת!" החייל ממשיך לקלל. אחיזתה של
הרקדנית מתרככת והכלב משתחרר. הוא נותן לחייל אגרוף לצלעות ואז
מרפק בעורף, קופץ עליו ונושך אותו בצוואר. החייל נופל - הוא
מת. הרקדנית שולפת אקדח מנרתיקה ומכוונת על הכלב.
הוא מביט בה והיא מביטה בו - איך את עושה לי את זה? לילה הופך
יום. יום הופך לילה. כדור נורה. לילה הופך סוף, סוף הופך יום,
יום הופך לילה.

2002-2003