מבוסס על הסיפור "האיש שלך" מאת אתגר קרת, מתוך סיפרו "אניהו"

הדמויות הן לא מקוריות, אלא לקוחות מהסיפור

דמויות
הגיבור (המספר)
          רעות
          הילה
          מיה
          ו"האיש שלך"

מערכה ראשונה:

מונית-לילה
רעות יוצאת מהדלת וטורקת מאחוריה

רעות (דרך החלון)
"אל תשאל אפילו כי אני לא רוצה שתעלה! אני לא רוצה שתישאל ואני
לא רוצה לדבר על זה... ואתה יודע מה? אני גם לא רוצה לשמוע ממך
יותר, אל תטרח להתקשר, טוב?"

רעות הולכת ועולה לבית שלה

המשך במושב האחורי של המונית
הגיבור במושב האחורי

הגיבור (v.o)
"אם היינו רבים קודם או משהו אז אולי הייתי מוכן לזה, רק שהערב
הלך ממש מוצלח... אולי הסרט לא היה משהו אבל הכל היה רגוע. אבל
אז פתאום המונולוג הזה, והדלת והלכו כל החצי שנה שלנו ביחד"




נהג
"אז מה עושים אחי? שאני אקח אותך הביתה? יש לך כזה? הורים?
משפחה? כלב? משו אחי? אולי מכון עיסוי באלנבי? מה אתה אומר?
אתה המלך אחי!"
הגיבור (לעצמו)
"לא הייתי צריך לתת לה לפגוע ככה..."

נהג
"וואלה, צודק. למה לנסוע שכל-כך נחמד פה? אני? מה איכפת לי,
המונה שלי דופק - כמו הלב בו-בום-בו-בום, אתה יודע אחי?"

מהקשר
"הגדוד העברי תשע, מי פנוי ברחוק?"

פלשבק לפרידה מהילה

מהקשר (יותר חזק)
"מי מקבל לגדוד העברי תשע?"

הגיבור
"תיקח"

נהג
"מה?"

הגיבור
"תיקח את הקריאה, נו"






מערכה שנייה

הגדוד העברי 9 - לילה

המונית מורידה את המספר ליד השער של הבית

הגיבור מתקרב לפעמון ומצלצל

הגיבור (v.o)
"זה היה דיי מטומטם מה שעשיתי. גם אם מישהו היה עונה לי, מה
הייתי אומר לו בשעה כזאתי? מה? 'אני ממס-הכנסה'? 'מה קורה אח
שלי, הכל טוב?' לא נראה לי, אבל גם ככה אף אחד לא עונה..."

הגיבור מתהלך סביב לבית
מוצא את הדלת האחורית, מסתכל פנימה, לא רואה כלום
הוא פורץ את הדלת, נכנס פנימה: חדר ריק רק קיר אחד מלא תמונות
של כל החברות לשעבר

הגיבור (v.o)
"הייתה שם רוני שהייתה איתי בצבא, דניאלה שיצאנו בתיכון.
סטפאני שהייתה מתנדבת בקיבוץ שלנו והילה. ו-ורעות."

הגיבור מתכווץ, מכבה את האור ויושב מכווץ בפינה.

ה"איש שלו" נכנס

הגיבור קם מהפינה ונעמד


האיש שלך (מצחקק)
"גם היא עזבה, הא? בחורצ'יק?
לא נורא. תמיד תבוא מישהי אחרת
אתה מבין?"

הגיבור מוריד לו אגרוף

הגיבור
"לא רוצה מישהי אחרת, שמעת? אני רוצה את רעות"

האיש שלך
"מה אתה עושה? אני האיש שלך! מה אתה עושה? מה אתה עושה?"


מערכה שלישית

ביתו של הגיבור - יום
קאט לגיבור יושב וקורא עיתון ליד השולחן בבוקר
מיה נכנסת ומתחילה להכין קפה

הגיבור (v.o)
"אחרי שגמרתי אותו קברתי אותו בחורשה שמאחורי הבית שלו. לא
שמעתי אליו מאז - לא ב 'נעדרים' בעיתון ולא בחדשות. בינתיים
אני עם מיה, וטוב לי. מערכת יחסים בריאה וטובה. לפעמים אני
חולם על הבחור בחליפה בלילה, אני מתעורר בפחד, אבל אז מבין
שאין לי למה, מחבק את מיה וחוזר לישון."

מונית - לילה

מיה יוצאת וטורקת את הדלת

מיה
"אתה פשוט הבן-אדם הכי אטום בארץ! יכול להיות לי הכי נוראי
בעולם, ואתה תחשוב שאני נהנית רק בגלל שאתה נהנה."

הגיבור
"אבל מיה א---"

מיה
"מה? אתה לא מבין למה? ברור! זה קורא כבר הרבה זמן, ואתה אפילו
לא שמת לב!"

מיה הולכת, הגיבור נישאר במונית

נהג
"נו, לאן? שאני אקח אותך הביתה? יש לך---"

גיבור
"קח אותי לגדוד העברי תשע..."

נהג
"מה?"

הגיבור
"גדוד העברי תשע, קח אותי, נו!"

המונית מגיעה לגדוד העברי 9
הגיבור יורד, הולך לחורשה
הוא מחפש את הגופה אבל לא מוצא, הוא לוקח מוט ברזל חלוד

הוא מגיע לבית, הכל נראה אותו דבר. הוא נכנס פנימה ורואה את
אותו קיר עם המון תמונות, ואת התיק של ה"איש שלו"
הגיבור חטטת בתיק של ה"איש שלו", מוצא תמונה של מיה

הגיבור (v.o)
"ופתאום הבנתי את מה שהוא אמר לי אז, לפני שמת, על זה שתמיד
תהיה מישהי אחרת. ניסיתי לדמיין אותו בלילה שנפרדתי מרעות,
נוסע לאן שלא נסע, חוזר עם התמונה, דואג, לא יודע איך, שאכיר
את מיה. רק שגם את הפעם הזאת אני הצלחתי לחרבן. ועכשיו כבר לא
ממש בטוח שאכיר מישהי אחרת. כי האיש שלי מת, אני הרגתי
אותו..."