הם לא ידברו על זה יותר
מסביבך לא תשמעי לחשושים
החיים שהכרת הקדימו פנייך
במן הקרבה של שמחת נעורים
שמש טובה שקעה לה בים
גם את החמימות היא הטביעה
לא ציפית מעולם לכזה לילה קר
אך במן הפתעה הוא מיהר להגיע
החלום נשטף כמו לא היה פה
התמוגג בחבריו כמו קצף הגלים
שינת צהרים שלחה אור צהוב דרך חלון העצר
הסתובבה ונעלמה אל תוך העננים
התכסתה ביניהם כבמן שמיכת עולם על האדמות
המורעלות איבה
שלחה אל האוויר שיר וידוי בבכי מר של שינת צהרים קצובה
שמרת אמונים לה, הבסת את הערב ונרשם נצחונך על הליל
ובינתיים עוד קר לך, איפה השמש, מסביבך רק גדרות תיל
עומדים כמאיימים, מזכירים לך פרצוף אנשייך
לא תצאי ולא תלכי לשום פינה בלי מכריך
וכשבלעת את חייך תוך השתיקה הצורמת
מולך הזדעזעו להם מימי הכינרת
חשבת
הם לא ידברו על זה יותר |
