א.
בהתחלה חשופית הייתה חשופית רגילה. כמו הרבה חשופיות הומלסיות
אחרות שהסתובבו בחצר של סבתא שלי  מבלי שיש להן לאן ללכת.
חשופית לא ידעה מי ההורים שלה ולא היה לה בית.
אז החלטתי לאמץ אותה.
ואז, היא כבר לא הייתה סתם חשופית,
היא הייתה חשופית!


ב.
בניתי לה וילה גדולה מקופסא של פלסטיק.
חוררתי לה הרבה חורים - בשביל האוורור (5 כיווני אוויר!!).

גם שמתי לה צנצנת קטנה עם מים צחים.


וגם הרבה עלי חסה


וגם הרבה עלי כרוב


וגם הרבה עלים מהשיח בחוץ
כי לא ידעתי איזה עלים אוכלת חשופית.

הנחתי שם גם שבלול נטוש של איזה ברלה אחר - שיהיה לה איפה
להתכרבל בלילות,

ובסוף גם שמתי חרק קטן שטייל בסביבה,
כדי שהיא לא תרגיש לבד בכל הקופסה הזו.

את הקופסה הנחתי על עדן חלון חדרי.


וזהו.


ג.
מאז עברו חמישה חודשים ועוד לא פתחתי את הקופסה.


ד.
אתם חושבים שחשופית יכולה לשרוד חמישה חודשים בלי אוכל ומים?


ה.
היו לי דווקא תוכניות גדולות בשביל חשופית.
תכננתי להכיר אותה, לצייר אותה, לכתוב לה שירים,
תכננתי להביא לה חשופון חבר ...

אבל אתם יודעים איך זה...  
הימים עוברים, אתם עסוקים במרוץ החיים, ושוכחים מן הקקטוסים
שבחדרכם ומן החשופיות שבחייכם.
ככה זה.


ו.
מעניין מה אני אראה כשאני אפתח את הקופסה.
אחי אמר שבטח אני אמצא שבלול ריק וחרק שמן.
אבל לא נראה לי שזה היה חרק מהסוג שאוכל חשופיות.

היא בטח התייבשה והתכווצה למוות...


ז.
האמת היא, שאני די מפחדת לפתוח את הקופסה. לא יודעת למה.
אולי אני מפחדת שרוח הרפאים של החשופית תקפוץ עלי פתאום.
(למרות שאני לא מאמינה ברוחות רפאים).
אולי אני פוחדת לראות איך נראית (ומריחה) חשופית  מתה.


ח.
אולי אני פשוט פוחדת שמראה החשופית המיובשת, שאני הרגתי(!),
ירדוף אותי כל חיי ולא יניח לי לחיות בשקט.
(זו הפעם הראשונה שאני הורגת יצור חי).

דווקא אני, שתמיד משתדלת להיות נחמדה לחשופיות. ותמיד בלילה,
כשהן מסתובבות בחושך על השביל המוביל לביתי, אני תמיד משתדלת
שלא לדרוך עליהן. צחוק הגורל...


ט.
מעניין אם לחשופית היו רגשות והרגשות.
אם בתוך הקופסה היא הרגישה געגועים למרחבים הפתוחים של החצר
בבית סבתי,
אם היא הרגישה געגועים לחשופית אחרת,
או בדידות...(למרות שהיה לה את החרק).
חשופית יכולה להיכנס לדיכאון?


י.
לפעמים אני שואלת את עצמי אם חשופית סבלה במותה.
כשהיא גוועה ברעב, כאב לה משהו?
היא הרגישה?
היא ידעה שסופה קרב?


יא.
מה שבאמת מעניין זה אם חשופית באמת אוכלת את אחד מסוגי העלים
שהנחתי בקופסה. מעניים אם היא אכלה את כולם.
ואם היא לא אהבה עלי כרוב,
האם היא אכלה אותם בכל זאת כשלא הייתה לה ברירה?
או שמא אני אמצא בקופסה עלי כרוב רקובים?


יב.
כשחשופית לא אוכלת מספיק, היא מרזה?


יג.
ממה היא מתה קודם - מצמא או מרעב?
או מבדידות?

או שאולי החרק באמת אכל אותה? או שהוא הצליח להימלט מאחד
החורים?
לפעמים אני מקווה שגם היא הצליחה לנזול דרך אחד החורים החוצה.


יד.
מענין באיזה שלב הייתי עוד יכולה להציל אותה.




טז.
אבל איפה בכלל גרות חשופיות לפני שהן גרות בקופסה עם חורים?