|
ולא יכולתי לגעת בו
הוא היה מונח לו על הרצפה
צמח מטפס
מכוות אש עם פרחים אדומים וצורבים
עזבת אותו מאחורייך
כשפתחת את הדלת ויצאת קוצפת
אחר כך ימים רבים
השקיתי אותו בעציץ מחשבותיי
עד שיום אחד שתלתי אותו בקצה הגינה
והנה השתנתה הפריחה
וגם אני. |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.