|
ולא יכולתי לגעת בו
הוא היה מונח לו על הרצפה
צמח מטפס
מכוות אש עם פרחים אדומים וצורבים
עזבת אותו מאחורייך
כשפתחת את הדלת ויצאת קוצפת
אחר כך ימים רבים
השקיתי אותו בעציץ מחשבותיי
עד שיום אחד שתלתי אותו בקצה הגינה
והנה השתנתה הפריחה
וגם אני. |
|
|
קצת הומור עדיין
לא הרג אף
אחד...
כן, כן, כן תנסי
להגיד את זה
לשבויי המלחמה
של 1913, כשהם
קצת צחקו על
הסוהרים שלהם... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.