|
בדרך לצפון
הנוף פטפט הרבה. אליך
אני בא יחף. ישבנו על החוף וצללנו
אחד לשני. שם
אתה לי דב ואריה. שם כולך לבן. שם
המון לבן זה גם שחור. ממך
אני צולל אל עצמי. נשרטט שני מעגלים
ונגיד: זה אתה וזה אני. שנינו
נחתכים. אתה
יקר לי כעוגן. דיברנו
שעות: משחיזים סכיני נפש. אתה יורה
ואני מכיל. והפוך. ושנית. עננים חול רוח. הנקודה הזו
נפרטת לאופק
|
|
|
שאלו אותי :
"בכבוד רב
כבוד הרב,
מותר כבלים? "
פצחתי ואמרתי :
"כבלים אסור -
אזיקים מותר "
בכבוד רב
כבוד הרב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.