אני מוריד את הדירה במעלית המקולקלת
נהג המונית, צופר צופר צופר!
הדרך ארוכה קשה ומפותלת
וגנרל קיץ מכה בי אני לא מוותר..
הוא מחייך אליי חיוך גדול של שמש,
יורד ביוספטל שמאלה חוצה את הכיכר.
וההזייה לקחה את שארע בי אמש,
ולא ידעתי שיהיה כל-כך קר ברחוב דקר.
והוא צחק כשנכנסתי, הוא ידע מה אני מרגיש
המנכ"ל של הבל חייך ופיהק כשהוא חימם את החשיש.
"אל תדאג, הכל פה דבש ולא פחות, נגב היטב את העיניים"
עניתי: "הם אדומות לא מדמעות".
מעיף בקבוקים בפאב שלושת הקופים,
וארץ לעולם לא במסדרונות בל המשונים,
חוזר הביתה מהפאב שומע את רעש הגלים לפנות בוקר
פותח רדיו, גלי צה"ל, בג'נין הם שוב יפרו את העוצר
והוא צחק כשנכנסתי...
אני צוחק כי נכנסת, אני יודע מה אתה מרגיש
שב עכשיו בנוח על הכורסא
אני מחמם את החשיש...
אל תדאג הכל פה דבש ולא פחות
נגב היטב את העיניים, שלי - אדומות לא מדמעות...
(נכתב באילת, קיץ 2003) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.