כשקשה לי אז לא צריך עוד לנסות
כשלון זה פיתרון שעובד כמו תרופות
אז חשבתי שקר שנהייה מאוחר, שאחיה לבד לנצח...
אני שונא שכותבים ברבים, לא מצאתי אותי בשירים שכתבו אחרים..

לא חשבתי עלייך, לא חשבתי שתרצי
אז שתקתי איתך שתיקה ארוכה לאנסוף..
ואהבתי אותך, אהובתי, אהובתי...
ואהבתי אותך כמו הים ששולח גלים אבודים אל החוף.

ועכשיו הירח מביט בי ישר בעיניים, ואני כמו ציפור אבודה בלי
כנפיים,
ועינייך החומות הן גדולות ויפות ועכשיו..
אני אלוף הבנתיים.
ובורח כאילו לים - שם נגמר ומתחיל שם נגמר ומתחיל העולם..

(נכתב בירושלים, הולחן ע"י עמית מיניס)