סיפור קצר?
קיטור קצר במסווה של תהיה פילוסופית נראה כהגדרה מתאימה
יותר...

איש
אדם, בשר ודם.
הדם, כנראה אדום, על אף שיש שיטענו שאין זה כך אצלם.
הם טועים.
לא ממש מזמן, איש אחד, חכם וטיפש במידה רבה, ריכז את כל אנשי
העולם בקטלוג החיים, עבודת יד, ואף שלח אותם איש איש לפי יעודו
(או יהודו?). מידת חשיפה לשמש מסתבר, היא אמת מידה קבילה גם
כן.
ואנחנו, העם הנבחר, היהודים אשר נרדפו עד אין קץ, עקב
עליונותינו.
האם אי פעם עצרת לחשוב?
"החולצה הזאת נראית לי גרוזינית"
"איכס, הוא נראה כמו ערבי"
ומי מכם שלא חטא במחשבה הזאת, ייתכן והוא שקרן, גם ייתכן שהוא
יוסי ביילין.
לצערינו ולשמחתנו, מעטים הם האנשים שניתן להחשיבם כחכמים
באמת.
האם חשבתם פעם איך ייראה העולם אילו היה רובו מלא אנשים
חכמים?
כדור ארץ אוכל יושביו.
האם זה מזכיר לכם תרחיש שקרוב למקום מגוריכם?
האין היהודי נרדף ושנוא בשל היותו "חכם"?
מנגד, כעת כשהעולם מנוהל על ידי דעתם של טיפשים ואנשים שיודעים
לנצל טיפשות לטובתם (חכמים? בהחלט לא!), נותר רק לקטר.
האם באמת יש צורך לצנזר הערות "גזעניות"?
כנראה שלא.
הבעיה מתחילה ונגמרת באנשים שלא יידעו לתרגם את הבדיחה/הכללה
לכוונתה המקורית, זדונית ככל שתהיה אך לא מטווה דרך חיים.
"השתגעת? כל האחמדים נמצאים שם!"
אמירה מעליבה?
אולי.
אבל מה תעשה אם תגלה שאחמד הוא בחור שאינו פחות "מקסים" משמעון
או דני הבין לאומי (תרגמו נא סימולטנית ועברו ללשון נקבה?)
דילמה קשה.
כל בני האדם נולדו לקטלוג הזה, קטלוג החיים, ושייכים לקבוצה
מסויימת, במישור כלשהו.
אלמלא הצנזורה, זאת שאנחנו אוהבים לשנוא, האדם, אותו אדם
שמחשיב קיצוניים כטיפשים, במיוחד אלו שמטיפים כנגדו, יהפוך
במוקדם או במאוחר לאחד מהם.