New Stage - Go To Main Page

נימינים פרידמן
/
כשכולי תקווה

סחרורים עוברים לי בראש
רואה מטושטש ומרגיש כמו ציפור
מחייך אלייך ואת מסמיקה
מי זה האידיוט שנותן לך קריצה.

עשן הסיגריות אופף את הסביבה
דמעות זולגות ואת לא מגיבה
אני ממשיך לחייך ואת לא עונה
כשמסביב המוזיקה מאד מרעישה.

הפה מתייבש והעיניים נעצמות
בואי נצא, נלך מפה
את לא מגיבה ונשארת אדישה
ואני הולך לי לבדי בשממה.

וכך נגמר לו סיפור אהבה
ואותה השארתי לגמרי בודדה
אני ממשיך כשראשי מורם,
וכולי תקווה שבסוף אמצא את האישה האהובה.

כשאני לא איתך, נודעה השמועה
שעם זרים את הולכת כמו שיכורה.
ואני מחייך לכולם, אך מתוך בושה
שאת עושה צחוק מעצמך בפרהסיה.

התופים דופקים לי בראש,
העיניים מסתחררות,
ואני שוכב לי לבדי,
אך כל כולי בעננים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/10/04 15:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נימינים פרידמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה