זה כמו שמישהו מת
אבל אז אתה חולם עליו
או... הוזה אותו בקירבתך
אתה מבוהל עכשיו מעוצמת געגועייך
זה כמו שאתה חוזר בדימיון למקום בו היית
מקום פסטורלי
מקום שנגע בך
ריגש מאד
מקום ששינה לך את ההוווה של אז
פוקח עיניים, וחוזר למקום אפור וקשה
זה כמו...
להזכר בחוויה מרגשת במיוחד
שנייה לפני שאתה נרדם... שנייה אחת...
על מישהו שפעם אהבת
שפעם אהב אותך
על נשיקה ראשונה
על מגע ראשון
בנפש שלך
ולנגב דמעה עקשנית כי הכל נגמר
זה כמו לריב עם החבר הכי טוב שלך
על משהו שהוא עשה ושהוא ימשיך לעשות לנצח
לכעוס עליו עד דמעות
להרוג אותו במילותייך הטבולות בארס
ולמות איתו יחד כשהוא בוכה מולך
כי פגעת במישהו שאתה הכי אוהב
זה כמו להגיד את האמת שלך - האמיתית
זו ששמרת
שהעיקה עלייך
שפצעה לך את הנפש לילות ארוכים
ולגלות שאף אחד לא רוצה לשמוע אותך
אף אחד לא שומע אותך
זה כמו לחבק מישהו שאתה כל כך רוצה
בחיבוק משמעותי להמשך קיומך
ולהרגיש את נפשו התוהה לזכר של חיבוק אחר
חיבוק שהיה אז קיומי עבורו
זה כמו להביט בתאריכון מלפני שנים רבות
שלא תשליך לעולם
שלא תאבד לעולם
שתשמור קרוב אלייך לעולמי עולמים
להביט שוב אל התאריכים המשמעותיים עבורך
ולתהות האם מישהו שם זוכר את הרגעים היפים שאבדו לנצח בזמן
זה כמו לבכות כל כך חזק
כל כך רועש
מבפנים, ממעמקי הנפש הרצוצה שלך
ולדעת שאתה לבד
זה להסתכל על האדם שאתה הכי אוהב
הכי שאפשר
אומר לך שלום, מנופף בקלילות פוגעת
וטורק אחריו את הדלת
הוא לא יחזור ואתה לבדך
זה כמו להביט בראי ולספור את הכתמים
את הכוויות, את הקמטים
השריטות, הפצעים והחרכים שהשאיר בך הזמן שהספקת לחיות
ולראות את הפנים שלך יפים עדיין -
בהירים וחלקים
זה לתפוס את עצמך חושב
הוזה
חושק
רוצה
בועט
צורח
בגין מישהו שנשבעת הלילה בפעם המיליון ששכחת
זה לעבור את סף הדלת
לבוש במיטב מחלצותייך
לעטות את כל המסכות
לשמוע לפני את כל השירים הטובים שלך
לזמזמם לעצמך תפילה פרטית
ולחזור הביתה מוכה עצוב ושבור
כי הוא לא היה שם בחוץ, וחיפשת אותו בכל מקום אפשרי
הוא חי רק בתוכך
03:57 25/01/2004 |
