דיברתי פעם אלייך
מילים סגולות
שזורות יחדיו
כאילו סתיו
כמוני כמוך
שתקתי בכל כוחי
אך הרוח לא
שתקתי בכל כוחי
אך כוח לא היה
ומה הטעם?
חשבתי עלייך
מחשבות בצבע תכלת
שעמדו סביב
כאילו אביב
כמוני כמוך
שתקנו יחדיו - בשיא כוחנו
אך השמש שתקה באמת
שתקנו יחד. שתיקה אדירה
אך בשביל הירח הרעשנו
ומה הטעם?
שברתי פעם גל
בדרכו אל חוף
חבל.
היום אני מבין,
אנחנו נשברים כל רגע
לא מתנפצים, נשברים
ומה הטעם? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.