אני נמצאת במצב מעורר רחמים לפי כל הפילוסופיה בשקל שלך,
מנותקת לחלוטין מהמציאות אני יושבת ומנסה לחשוב מה היה קורה
אם... אתה יודע מצטערת על העבר- מה  שהיה, אסור! לפי כל החוקים
האפשריים שלך.
אז נתח לי בבקשה את המצב הבא: איך קורה שהבן-אדם עושה טעות
קטנה שהוא לא יכול לחיות איתה, להתגבר עליה או להדחיק אותה
ולהמשיך הלאה.
ואתה הבן-אדם הכי רגיש ומבין אותי שיודע תמיד מה אני חושבת
ותמיד עונה על כל הציפיות והדרישות שלי פתאום לא כאן כדי לעזור
לי להעביר הלאה.
אז תבין שקשה לי ואתה יודע מה? כשנפרדנו ופגעתי בך כל כך, ידעת
לקחת את המרחק שלך ממני "כדי להשכיח אותך" ומה הלחץ עכשיו
להפגש כל יום?
ואם לפי מה שאתה אומר אתה כל כך אוהב אותי ואני חשובה לך יותר
מהכל איפה נכנסת לתמונה ה"חברה הנוכחית" שלך?!
אז כשלא רצית לסיים ואני כן אמרת משפט שלא יוצא לי מהתודעה
ועכשיו כשאני רוצה להמשיך ואתה "לא יכול" אז אני מצטערת אבל
"הדבר האחרון שאני רוצה לראות בזמן הקרוב הוא הפרצוף שלך-פגעת
בי כל כך..."