שיר מלפני שנה בערך, שהשבוע נזכרתי בו מחדש, בזכותם של בן דודי
האהוב, אורי, וחברתו הילה. ( וזה המקום להגיד להם תודה מקרב לב
).
לשיר 2 גרסאות: הראשונה גירסת ההלחנה, והשנייה גרסה שעשיתי
השבוע, בהפקה מלאה. אתם מוזמנים להקשיב לשתיהן, כי הן מאוד
שונות אחת מהשנייה.
המילים נזרקות על הדף הן נופלות בלי טיפת מחשבה
זוחלות מהבטן ויוצאת צעקה של דיו שמוטח על נייר
מעשים שעשינו (עכשיו) נשלם בגדול על טעויות שעבר כבר הזמן
ואני לא שכחתי אותה, לעולם לא אשכח.
אמרת "אתה כל כך רגיש בשירים
החיים זה לא שיר
ואותי לא תוכל להמיס"
תקבלי את הטוב והרע
ואני לא שכחתי אותה, לעולם לא אשכח.
השירים הם תקשורת טובה, לפעמים הם אומרים אז תביני לבד
זוחלות מהבטן ויוצאת צעקה אל השיר, אז תביני לבד
מחשבות שחשבנו (עכשיו) מנגן את אותן טעויות שעבר כבר הזמן
ואני לא שכחתי אותה, לעולם לא אשכח
אמרת...
גירסת הלחנה:
פסנתר, שירה - איל שטינברכר
הוקלט בבית של דן שליו, מאי, 2004.
גירסה מופקת:
גיטרה אקוסטית, שירה, קולות- איל שטינברכר
פסנתר, תכנותי קלידים- אדם פרי
תכנותים נוספים, מיקס- דן שליו
עיבוד- אדם פרי, איל שטינברכר
עיבוד קולות- דן שליו, איל שטינברכר
הוקלט בבית של דן שליו, אוקטובר, 2004. |