נסענו מכונית מלאה, לקח בערך שעתיים אבל בסוף הגענו.
היה אז את פסטיבל הסרטים, אז ראינו איזה סרט איטלקי, והלכנו
אחרי זה לשבת בבית קפה.
חיפה באמת עיר יפה, נראה לי שהאנשים שם חיים בבועה, מאוד
רגועים, שלא בוער להם כלום.
כשסיימנו לשתות הלכנו לגן, הייתה שם להקה מקומית שעלתה להופיע,
וכולם היו שפוכים על הדשא.
ככה זה בסוכות, כשיש מלא הופעות בכניסה חופשית.
הבנות רצו להישאר, אז אנחנו הלכנו לפאב שהיה שם ממול.
ישבנו שם שעה בערך, עד שהראש התחיל להסתובב.
עוד היינו צריכים להגיע למסיבה הזאת, שהם כל כך רצו לנסוע
אליה.
כשאני חושב על זה עכשיו, זה ממש טירוף לנסוע שעתיים בשביל
מסיבה.
לא היה צפוף שם וגם המקום לא גדול - באמת היו שם מעט אנשים.
היא עמדה שם ורקדה עם חברה שלה, לא יכולתי להוריד ממנה את
העיניים.
התיישבתי בפינה של הבר ושתיתי בירה, כשהיא עברה לידי קראתי לה,
איזה עיניים מדהימות היו לה.
החלפנו טלפונים, ואחרי כמה ימים פגשתי אותה במרכז.
לא היה לי אומץ ללכת אליה, היא הסתכלה אליי וחייכה - אני
נחנקתי.
אחרי זה אתה אומר למה לא ניגשתי?
לא היה כאן מה להפסיד.
כשאתה רוצה לעשות משהו אז תעשה, אחרי זה אפשר רק להצטער...