צריחות שצרחתי נואשת כואבת
בשעות מצוקה ועובד
היו למחרוזת מילים מלבבת
לספר שירי הלבן..
נגלו חביונות לא גיליתי לרע,
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע,
יד כול במנוחה תמשש.
מאז ומתמיד אהבתי ספרות, בהשראת שיר ידוע "ספר שירי" של רחל עלה רעיון להראות
על הבד מה בדיוק מרגיש סופר כשהוא כותב יצירה חדשה. ככה אני לפחות רואה את זה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.