אוי, יקירתי, אכן חשבתי עלייך ושאלתי את עצמי מה את עושה
ומה מרחיק אותך ממני.
יצאתי עם שתי חברות שלי לפאב נחמד באיזור ו...
זה מה שיצא-

"הלילה הזה בלע אותי,
כרסם בנשמתי.
הערב ההוא הראה לי
עד כמה איני עצמי
כמו שחשבתי להיות.
ואת, עם השיער היפה שלך
והחיוך היפה שלך
צבטת בנשמתי
שהתגעגעה אלייך כל כך.
וכשהשפתיים הורודות שלך
נרטבו מהמילק- שייק
כל כך רציתי
ללקק את הטיפות
מעורך."


וכמובן, שאת יכולה לשער על מי זה אבל תטעי.
ואז תביני את הנכון
ותסמיקי קצת, אולי אף תצחקקי.
ולי לא יהיה מה לעשות, כי אני בסופו של דבר, רק אני,
ללא קשר למי שהייתי רוצה להיות,
או איפה
או אפילו עם מי...
ואת תלכי לישון עכשיו, במיטה הרכה גבשושיות שלך
עם הכרית שאת ודאי ממוללת את פינתה
והסדין שוודאי מריח אותך
ואני רק ארצה
להיות נעל בית קטנה
או כוס נשכחת
על השולחן הקטן
לצד מיטתך,
שם אוכל לבהות בך
כל הלילה כולו
ולשמור על מנוחתך.

אז לכי לישון, אהובה, ונוחי כמו שצריך.
וקומי בבוקר מחוייכת חולמנית- קלות, עם תמונות
בהירות
וזכות בראשך
מן החלומות.
ואולי, תחשבי עלי
קצת.


16/8/01