בעקבות שארל בודליר

  זה הזמן בו עלים עייפים ומאובקים
  נושאים פניהם אל מעלה.
  על הכל מופיעה שכבה דקה של עצב
  והוא קל ובהיר וחד,
  ומחליף את אבק הקיץ העצל.
  דרורים שהאור השיגם וגווע
  ממהרים בשירה להקדים את שנתם.
  סחרחורת נוגה זו של תחילת סתיו -
  לא תרפא אותה מנחת העלים הלאים והכסופים
  שהגישה לי הרוח הקרירה
  וגם אורות חמימים ומזמינים
  הבוקעים לקראתי מחלונות לא יקלו עליה.
  כי העלים, וזאת הרוח והחלונות אינם יודעים,
  כפי שאת אינך יודעת,
  נועדו שאאסוף אותם באצבעותי משערך
  והאור - שאלטף אותו מלחייך.