|
בעקבות שארל בודליר
זה הזמן בו עלים עייפים ומאובקים
נושאים פניהם אל מעלה.
על הכל מופיעה שכבה דקה של עצב
והוא קל ובהיר וחד,
ומחליף את אבק הקיץ העצל.
דרורים שהאור השיגם וגווע
ממהרים בשירה להקדים את שנתם.
סחרחורת נוגה זו של תחילת סתיו -
לא תרפא אותה מנחת העלים הלאים והכסופים
שהגישה לי הרוח הקרירה
וגם אורות חמימים ומזמינים
הבוקעים לקראתי מחלונות לא יקלו עליה.
כי העלים, וזאת הרוח והחלונות אינם יודעים,
כפי שאת אינך יודעת,
נועדו שאאסוף אותם באצבעותי משערך
והאור - שאלטף אותו מלחייך. |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.