קליה מור / מחלה |
שהחושך היה חושף
העייפות מובילה אותי
אל המיטה
כמו מגדלור רחוק
איתן ודומם
רק בכדי שאתנפץ שוב ושוב
אל מול אותם סלעים
מוכרים
חלומות סתומים
נדחקים לתת הכרה
כמו שאריות ארוחת הבוקר
ומאפשרים
לכאב להידחס
לשטח החופף
בין השינה לעירות
עמום ומעורפל .
תסיטי את הוילון
אולי יכנס קצת אור
ויחביא אותנו
בתוכו
או אולי
רק ישב כאן קצת
ויחזיק בידי .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|