בדמי היער עומד העורב בין אמירי האורן ייגדרסיל. "על שלושה
דברים העולם עומד", הוא אומר. "על התורה. על העבודה."

אם יעבור שם שועל מואר, הוא יפקח את עינו את השלישית, ויראה את
רגלו השלישית של העורב. באוזנו השלישית ישמע את שקורא העורב
ללא קול: "גמילות חסדים."

הגוי ביקש מהלל הזקן שילמד אותו את התורה על רגל אחת. האם
התכוון לרגלו הימנית של העורב, או לרגלו השמאלית? הלל הזקן אמר
לו: עכשיו צא ולמד, והגוי, כשועל סומא, יצא אל היער. יצא לעבוד
את העורב.

החסד שהעניק הלל הזקן לגוי, שהעניק העורב ליער הדומם, הוא במה
שלא נאמר. גמילות חסידים. הרי זה הדבר הקשה והמבלבל ביותר, וגם
הוא עשוי גלדים-גלדים, ספירות-ספירות.

בדרכו חזרה מעבודת העורב, מהרהר השועל בשמעון הצדיק ובשמעון בן
גמליאל. "התורה היא הדין." הוא אומר לעצמו. "העבודה היא האמת."
הגוי מוצא טוב לגופו ומחריש לעומתו. (כולם מדברים על שלום.)

האורן עליו עומד העורב הוא עץ בינארי. כל ענף מתפצל לשני ענפים
דקים יותר. כל ענף דק מתפצל אף הוא לשני ענפים דקים יותר. כן
הלאה, עד שהענפים דקים מאד, ומסתיימים בעלים.

לאורן הבינארי רק שורש אחד, וגם זה מופנה כלפי מעלה.

בעלי האורן רשומות אותיות. עשרים ושתיים אותיות יסוד. שלוש
אמות. שבע כפולות. שתים עשרה פשוטות.

בקרבת השורש נמצאות האותיות השגורות. האותיות הנדירות רחוקות
ממנו - נשרכות על האדמה. אפשר לתאר זאת כך: סופרים את האותיות,
וקושרים יחד את אלו המופיעות מספר רב ביותר של פעמים.

השועל אומר: "זו חמדנות". אבל העורב, מאמין אדוק במדע
הסטטיסטיקה, מרכך את דבריו: "מה שהיה הוא שיהיה. מה שנעשה הוא
שיעשה. אין כל חדש תחת השמש".

אומר הגוי (שאינו מואר): "אבל עכשיו לילה." גבו עדיין כואב
מהמכות שהפליאו בו תלמידיו של שמאי.

אם נניח לרגע שהעורב עומד לבדו ביער, האם נוכל לומר שיש הבדל
בין התורה והעבודה, שנאמרות בקול, ובין גמילות החסדים החרישית?
כיצד ידע העורב כי בא הסתיו?

הגוי תוהה לפשר החיות המדברות. בילדותו קרא את משליו של
איסופוס. "מה הנמשל?" הוא שואל את עצמו, "ומה מוסר ההשכל?"
לשאול את שמאי הוא מפחד, ולשאול את הלל לא נעים לו.

כשהגוי והשועל מסתלקים, אוספים הלל הזקן (שגם גבו שלו כואב)
והעורב את העלים. המילים מסתדרות מעצמן. העורב קורא אותן ללא
קול. הלל הזקן הוגה אותן באנחה. השועל והגוי שומעים אותן
איש-איש על-פי דרכו. ג'ון בלו תולה בהן את מוסר ההשכל.

סור מרע ועשה טוב. בקש שלום ורדפהו.