גפן אלון / אתה נאנח |
כי אתה זה ששוכב מתחת לשורשי האדמה.
אני, עומדת כאן למעלה ובוכה.
ואולי אתה שומע אותי,
ויודע שהבכי זה לא אני,
זה על מה שיכול היה להיות.
ואתה כאן, מתחתיי, בינינו מפרידים מטרים ספורים.
ואני כל כך רוצה לחבק אותך,
רק עכשיו, כשאתה כבר לא כאן.
מצדיעה לך, ואוהבת, חייל שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|